אנגלית, שפה קשה?!

מהי מידת ההצלחה ברכישת שפה נוספת? האם קיימת תקופה קריטית בחיי אדם, שבה היחשפותו לשפה נוספת תהיה טובה יותר, מבחינת מבטא ושימוש בדקדוק, מאשר בתקופת חיים אחרת? האם יש קשר בין שפה זרה נוספת שהיא אנגלית, כאשר שפת האם היא עברית, או שמא שפת אם צרפתית מקלה על רכישה של אנגלית.

על שאלות אלו ננסה לענות בהמשך.

ידוע לכל כי רכישת שפת אם מתרחשת בסביבתו הטבעית של הילד, מבחינת  אוצר מלים, מערכת תחביר והבנה למשמעות הסמנטית של הדוברים, אלא אם נוצרו עיכובים התפתחותיים כלשהם. יכולת זו תתרחב עם הגיל ותבוא לידי ביטוי במערכת לקסיקלית ובמשפטים רחבים, המלווים במלים נרדפות, במילות קישור ובשימוש במשפטים מורכבים.

רכישה של שפה נוספת מתרחשת, פעמים רבות, בגיל מבוגר יותר, לא בסביבה טבעית – התפתחותית, אלא בבית ספר או בחוגים, שם לומדים שפה דבורה לצד שפה כתובה. למרות זאת,

קיימת שונות גבוהה באשר למידת ההצלחה ברכישת שפה זרה. מרבית הלומדים שפה שניה  אינם מגיעים לרמה שוטפת ולשליטה מלאה, כפי שהתרחשה בעת רכישת השפה הראשונה. אולם

הבדלים אינדיבידואלים בין הלומדים, בהם כישרון או נטייה לשפות,מוטיבציה, סגנוןלמידה, מצב רגשי, מאפייני אישיות ואמונות, מסייעים לרכוש שפה נוספת.גם  גילו של האדם הוא מאפיין תומך נוסף ללמידה זו. למרות הנאמר, חוקרים לא הצליחו להגיע להסכמה באם קיימת תקופה קריטית בחיי אדם, בה יש רגישות גבוהה להיחשף לשפה נוספת ברמה של שפת אם וזאת בפרמטרים של  מבטא ודקדוק.

לכל מה שנאמר עד כה יש להוסיף ולהדגיש כיישנם הבדלים בין המערכות הלשוניות העברית לעומת האנגלית. השפה האנגלית שונה מהעברית במערכת המורפולוגית שלה. בשל כך, קל יותר לדובר צרפתית ללמוד ספרדית או אנגלית, שהם שפות לטיניות, עם מבנה דומה. באותה מידה, קל יותר לעבור בין ערבית ועברית. המערכת הלקסיקלית העברית מאורגנת במבנה מורפולוגי על פי שורשים, משפחות מלים ומבנים הקשורים לשם ולפועל. האנגלית, לעומת זאת, מאורגנת על פי רצף של אותיות, סביב ידע סמנטי. התבנית המורפולוגית אינה עקבית כפי שהיא מופיעה בעברית. עקרון הרצף חשוב ביותר בעברית, שכן שורש שנהפוך לו את אותיותיו, יקבל לעתים קרובות, משמעות אחרת (ש.מ.ר–ר.ש.ם). באנגלית ישנם, אמנם, חוקים כמו ה-e הקסום, R שליט ואפילו ed שמסמן עבר, אלא שלהם יש "הרבה" יוצאים מן הכלל.

עד כה תיארנו קשיים ברכישה של שפה זרה נוספת לאנשים ללא לקות כלשהי. ישנה קורלציה חזקה לכך שהפרעות בשפה ראשונה ינבאו קשיים בשפה זרה נוספת. לדוגמה: קושי ברכישת קריאה בעברית או איות לא תקין, ינבאו גם קושי דומה ברכישת האנגלית

(( Kahn-Horwitz. et al., 2005.

כיצד ניתן להתגבר על קשיים ברכישת הקריאה והאיות באנגלית?

העברית המנוקדת היא בעלת  אורתוגרפיה שטוחה. כלומר, כל צירוף שכולל אות ותנועה (ניקוד), מובן לקורא המתחיל. העברית הלא מנוקדת, היא בעלת אורתוגרפיה עמוקה, שבה מלים יכולות להיקרא באופן שונה, עם אותו רצף של אותיות. כך ש-שבר יכול להיות שָ בר וגם שֶבר. הקורא לכן, נשען רבות על משמעות המשפט בקריאה בעברית הלא מנוקדת. האנגלית דומה לעברית הלא מנוקדת באורתוגרפיה העמוקה שלה. צירוף צלילים יכול להישמע אחרת לאוזן הקורא המתחיל ולכן יש ללמדו את החוקים העומדים בבסיס האורתוגרפי של כל צירוף. כך הצירוף shיהיה שׁ

ול- ea יהיו שני צלילים, האחד אִי כמו eat   והאחר אֶ כמו bread . יש ללמד את הקורא על הברות סגורות ופתוחות באנגלית, כמו בעברית. הברות סגורות בנויות מתנועות קטנות ואלו הפתוחות מתנועות גדולות, שנשמעות לעתים קרובות כמו צליל האות. כך למשל, A  ב-  apple (אֶ) תשמע כך בגלל שהיא תנועה קטנה ומורכבת מהברה סגורה, לעומת nation, שם A  נשמעת כמו שם האות (נֶי), בגלל שהיא תנועה גדולה בהברה פתוחה.

אז למרות שנדמה כי האנגלית היא שפה קשה, שיש בה יותר מקרים לא רגילים (irregular) מאלו שמצייתים לחוקים, ניתן ללמוד הרבה מהם ולשפר את הביצוע בקריאה ובכתיב ובהבנת המשמעות.